ישנה אמרה הטוענת כי ריצה היא 80% בראש ועוד 20% בראש. אני מסכים עם הקביעה הזאת, אבל במידה! במידה והגוף מוכן, כלומר, תוכנית האימונים בוצעה והושלמה, ההכנות הסתיימו ללא פציעות משמעותיות או כאבים שיכולים למנוע ממך להגיע אל קו הזינוק. ואז באמת הכל בראש.
על מנת לצלוח ריצה ארוכה ומאתגרת כמו ריצת המרתון, ריצה שבה אדם יכול לחוות קשת של רגשות ותחושות, החל מאופטימיות קסומה בקילומטר ה-15 ועד פסימיות עגומה בקילומטר ה-34, יש דבר אחד שחשוב לשמור עליו והוא – א.מ.ו.נ.ה:
א. אחריות – מהרגע שנעמדתם על קו הזינוק, עליכם לקחת אחריות על הריצה.
אל תגררו למחשבות הקשורות לגורמים שונים המסוגלים להשפיע עליכם: תוואי שטח, צפיפות במסלול, כאבים או פציעות ותנאי מזג האוויר.
אמרו לעצמכם שכל הגורמים הללו נלקחו כבר בחשבון, בעת לקיחת ההחלטה להשתתף במרתון ובזמן חודשי ההכנה אליו. האחריות שלכם כעת היא לעמוד במשימה שהצבתם לעצמכם (ואסור לכם לברוח ממנה!) כדי שתהיו שלמים עם התוצאה של האתגר העומד לפניכם– לטוב ולרע. לפעמים מנצחים ולפעמים לומדים..
מ. מחשבות חיוביות – כפי שנכתב במאמר הקודם שפורסם, השתדלו להקיף את עצמכם באנשים חיוביים שישדרו אופטימיות כלפיכם וכלפי המטרה אותה הצבתם לעצמכם. עברו על כל ההכנה שעשיתם, על כל הק"מ שרצתם, על כל המרוצים האחרים שהיו בדרך, על האימונים הטובים שגרמו לכם להרגשה טובה ומספקת, על האימונים הפחות טובים שניסיתם ללמוד מהם ולשפר להבא ואמרו לעצמכם – שכל זה מביא אתכם לקו הזינוק במצב אחד – מוכנים!!
ו. ויתור – מילה קצרה עם משמעות גדולה. מצד אחד, מאוד רצוי לוותר על האגו.
נורא קל לא לעמוד בפיתוי ביריית הזינוק ולרוץ בקצב שאתם לא רגילים אליו או שלא תכננתם לרוץ בו, ואז למעשה להכניס לעצמכם מקל בגלגלים אשר ימנע מכם לסיים את המרוץ (מישהו אמר "קיר"??).
נסו לעשות בדיוק ההפך, להתחיל רגוע, אולי אפילו מעט איטי יותר מהמתוכנן, תנו לגוף להיכנס למרוץ בצורה הדרגתית ואז להתקדם אל הקצב המתוכנן.
עקיפת הרצים שלא עשו זאת בדומה לכם, גם תיתן לכם זריקת אנרגיה חיובית להמשך. משמעות נוספת למילה ויתור – היא קריטית בעולם הריצה והמרתון בפרט – לא לוותר!! כפי שנכתב בהתחלה, במידה וההכנה נעשית כמו שצריך והגוף מוכן, אז רק הראש יכול להכשיל אתכם ואסור לתת לו לעשות זאת.
זכרו: הכאב הוא זמני, ההצלחה היא לנצח (פרפראזה לציטוט של מוחמד עלי)– אין הכוונה להתעלם מפציעה שיכולה לסכן אתכם,
מצד שני, אסור לוותר רק כי קצת קשה או כי קצת כואב.
באתם לרוץ מרתון – לא ציפיתם שיהיה קל.. נסו לקבוע מטרות ביניים, לפי ק"מ, לפי נ.צ בדרך, או כל דבר אחר שיעבוד עבורכם.
נסו להזכיר לעצמכם למה בכלל רציתם לעשות את זה ונסו לברוח אל המחשבות והדמיונות..הרגליים כבר יעבדו על אוטומט בשלב מסוים. רק זכרו להתעורר מדי פעם על מנת לוודא שאתם עומדים בתוכנית המרוץ שקבעתם לעצמכם.
נ. נחישות – בזמן ריצת מרתון יש הרבה זמן למחשבות ולשיח עצמי. כדי לשמור על הנחישות שתאפשר לכם לסיים את הריצה ובהצלחה, עליכם לזכור ולהזכיר לעצמכם שאת הדרך הקשה כבר עשיתם, וכעת נותר רק לקצור את הפירות.
היזכרו בכל אימוני העליות שביצעתם, את אימוני האינטרוולים שסיימתם עם הלשון בחוץ, את הריצה בקור המקפיא או בגשם השוטף ובעיקר את האימון הפשוט, לכאורה הלא קשה בכלל, אבל שלא היה לכם חשק לצאת אליו, ויצאתם בכל זאת… הנחישות אז, משתלמת לכם היום!
ה. הכנה נכונה – התכוננו כמו שצריך ליום המרתון עצמו. אל תשאירו שום פרט לרגע האחרון. הכינו רשימת ציוד מבעוד מועד ותוודאו שהכול מוכן כמה ימים לפני, כדי להשלים חוסרים במידת הצורך. אל תנסו שום דבר חדש כי שמעתם מחבר או מוכר באקספו (זה לא הזמן לניסויים!!), לא ביגוד ובטח שלא מזון כלשהו.
דמיינו את המסלול ועברו על הנקודות החשובות שבו, לימדו את המפה ותכננו מראש את תחנות הרענון והכי חשוב – זכרו ליהנות. אם עשיתם כל מה שיכולתם לעשות כמו שצריך, אז נותר לכם רק לרוץ, ליהנות, לחייך למצלמות ולצרוב את הזיכרונות בתודעה שלכם.
זה היום שלכם, האמינו בעצמכם וזכרו: "אם תרוצו – אין זו אגדה!".
בהצלחה!
מני שחק – מאמן ראשי ומנהל מועדון "רצי100מני". בוגר תואר ראשון ושני במכללת וינגייט. מאמן ריצה מוסמך מטעם קמפוס שיאים. מדריך אתלטיקה קלה ומאמן כושר מוסמך מטעם וינגייט. ספורטאי פעיל בעולם הריצות הארוכות והאתלטיקה הקלה. מייסד מועדון ריצה בשוהם, המונה למעלה מ-70 מתאמנים.
על מנת לצלוח ריצה ארוכה ומאתגרת כמו ריצת המרתון, ריצה שבה אדם יכול לחוות קשת של רגשות ותחושות, החל מאופטימיות קסומה בקילומטר ה-15 ועד פסימיות עגומה בקילומטר ה-34, יש דבר אחד שחשוב לשמור עליו והוא – א.מ.ו.נ.ה:
א. אחריות – מהרגע שנעמדתם על קו הזינוק, עליכם לקחת אחריות על הריצה.
אל תגררו למחשבות הקשורות לגורמים שונים המסוגלים להשפיע עליכם: תוואי שטח, צפיפות במסלול, כאבים או פציעות ותנאי מזג האוויר.
אמרו לעצמכם שכל הגורמים הללו נלקחו כבר בחשבון, בעת לקיחת ההחלטה להשתתף במרתון ובזמן חודשי ההכנה אליו. האחריות שלכם כעת היא לעמוד במשימה שהצבתם לעצמכם (ואסור לכם לברוח ממנה!) כדי שתהיו שלמים עם התוצאה של האתגר העומד לפניכם– לטוב ולרע. לפעמים מנצחים ולפעמים לומדים..
מ. מחשבות חיוביות – כפי שנכתב במאמר הקודם שפורסם, השתדלו להקיף את עצמכם באנשים חיוביים שישדרו אופטימיות כלפיכם וכלפי המטרה אותה הצבתם לעצמכם. עברו על כל ההכנה שעשיתם, על כל הק"מ שרצתם, על כל המרוצים האחרים שהיו בדרך, על האימונים הטובים שגרמו לכם להרגשה טובה ומספקת, על האימונים הפחות טובים שניסיתם ללמוד מהם ולשפר להבא ואמרו לעצמכם – שכל זה מביא אתכם לקו הזינוק במצב אחד – מוכנים!!
ו. ויתור – מילה קצרה עם משמעות גדולה. מצד אחד, מאוד רצוי לוותר על האגו.
נורא קל לא לעמוד בפיתוי ביריית הזינוק ולרוץ בקצב שאתם לא רגילים אליו או שלא תכננתם לרוץ בו, ואז למעשה להכניס לעצמכם מקל בגלגלים אשר ימנע מכם לסיים את המרוץ (מישהו אמר "קיר"??).
נסו לעשות בדיוק ההפך, להתחיל רגוע, אולי אפילו מעט איטי יותר מהמתוכנן, תנו לגוף להיכנס למרוץ בצורה הדרגתית ואז להתקדם אל הקצב המתוכנן.
עקיפת הרצים שלא עשו זאת בדומה לכם, גם תיתן לכם זריקת אנרגיה חיובית להמשך. משמעות נוספת למילה ויתור – היא קריטית בעולם הריצה והמרתון בפרט – לא לוותר!! כפי שנכתב בהתחלה, במידה וההכנה נעשית כמו שצריך והגוף מוכן, אז רק הראש יכול להכשיל אתכם ואסור לתת לו לעשות זאת.
זכרו: הכאב הוא זמני, ההצלחה היא לנצח (פרפראזה לציטוט של מוחמד עלי)– אין הכוונה להתעלם מפציעה שיכולה לסכן אתכם,
מצד שני, אסור לוותר רק כי קצת קשה או כי קצת כואב.
באתם לרוץ מרתון – לא ציפיתם שיהיה קל.. נסו לקבוע מטרות ביניים, לפי ק"מ, לפי נ.צ בדרך, או כל דבר אחר שיעבוד עבורכם.
נסו להזכיר לעצמכם למה בכלל רציתם לעשות את זה ונסו לברוח אל המחשבות והדמיונות..הרגליים כבר יעבדו על אוטומט בשלב מסוים. רק זכרו להתעורר מדי פעם על מנת לוודא שאתם עומדים בתוכנית המרוץ שקבעתם לעצמכם.
נ. נחישות – בזמן ריצת מרתון יש הרבה זמן למחשבות ולשיח עצמי. כדי לשמור על הנחישות שתאפשר לכם לסיים את הריצה ובהצלחה, עליכם לזכור ולהזכיר לעצמכם שאת הדרך הקשה כבר עשיתם, וכעת נותר רק לקצור את הפירות.
היזכרו בכל אימוני העליות שביצעתם, את אימוני האינטרוולים שסיימתם עם הלשון בחוץ, את הריצה בקור המקפיא או בגשם השוטף ובעיקר את האימון הפשוט, לכאורה הלא קשה בכלל, אבל שלא היה לכם חשק לצאת אליו, ויצאתם בכל זאת… הנחישות אז, משתלמת לכם היום!
ה. הכנה נכונה – התכוננו כמו שצריך ליום המרתון עצמו. אל תשאירו שום פרט לרגע האחרון. הכינו רשימת ציוד מבעוד מועד ותוודאו שהכול מוכן כמה ימים לפני, כדי להשלים חוסרים במידת הצורך. אל תנסו שום דבר חדש כי שמעתם מחבר או מוכר באקספו (זה לא הזמן לניסויים!!), לא ביגוד ובטח שלא מזון כלשהו.
דמיינו את המסלול ועברו על הנקודות החשובות שבו, לימדו את המפה ותכננו מראש את תחנות הרענון והכי חשוב – זכרו ליהנות. אם עשיתם כל מה שיכולתם לעשות כמו שצריך, אז נותר לכם רק לרוץ, ליהנות, לחייך למצלמות ולצרוב את הזיכרונות בתודעה שלכם.
זה היום שלכם, האמינו בעצמכם וזכרו: "אם תרוצו – אין זו אגדה!".
בהצלחה!
מני שחק – מאמן ראשי ומנהל מועדון "רצי100מני". בוגר תואר ראשון ושני במכללת וינגייט. מאמן ריצה מוסמך מטעם קמפוס שיאים. מדריך אתלטיקה קלה ומאמן כושר מוסמך מטעם וינגייט. ספורטאי פעיל בעולם הריצות הארוכות והאתלטיקה הקלה. מייסד מועדון ריצה בשוהם, המונה למעלה מ-70 מתאמנים.